תחום התקשורת וטכנולוגיות המידע הוא ענף פעיל ומרכזי – הן בשוק ההון, והן בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו.
בבורסות רבות בעולם ישנם מדדים המבוססים על מניות ענף התקשורת, ובבורסה בתל אביב שמו "מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע". הוא כולל 20 חברות ששווי השוק המצרפי שלהן הוא כ-35 מיליארד ₪.
חלק מהחברות מוכרות לכל ישראלי – בזק, סלקום ופרטנר; אינטרנט זהב, מטריקס, וחלקן אנונימיות למרבית הישראלים. כמה מהן עוסקות בתחום טכנולוגיית המידע, שאינו נמצא בליבת ענף התקשורת, אך בהחלט קשור אליו.
מהם התהליכים המרכזיים המתרחשים בשוק התקשורת, וכיצד הם עשויים להשפיע על השחקנים השונים בתחום?
ובכן, נתייחס כאן למגמות ולתהליכים בשלושה תתי ענפים של התקשורת: תקשורת סלולרית, תשתית תקשורת קווית, וטלוויזיה.
ככלל – ענף התקשורת כולו מתאפיין בשנים האחרונות בחוסר יציבות: כניסה ויציאה של שחקנים מהשוק, מוצרים חדשים סוחפים פלחי שוק גדולים ומוצרים וותיקים נעלמים, שינויים מהותיים ברגולציה ובהתנהגות הצרכנים, והשלכות עמוקות של מגמות עולמיות.
עיקר המגמות בענף התקשורת:
הגלובליות כאן, ובכל הכוח – הגידול בהיקף הרכישה המקוונת והתפקיד המרכזי שממלא האינטרנט בכל תחומי החיים משפיעה באופן עמוק על השחקנים כולם. רכישות של מכשירי קצה (טלפונים חכמים למשל) פוגעת בהכנסות של חבורת הסלולר, ורכישה של תוכן (נטפליקס, אמזון) פוגעות בהכנסות של חברות הטלוויזיה.
יותר ניידים, פחות קווים – תשתית התקשורת הקווית משנה את הייעוד שלה – מרשת שנועדה בעיקר לטלפונים קוויים, היא הופכת לתשתית לאינטרנט.
התשתיות זקוקות להתחדשות – התשתית הקווית של בזק ושל הוט נדרשת לעמוד בהיקפים גוברים של תעבורה. המעבר הגובר לשימוש בטכנולוגיית הענן מעלה גם הוא את היקפי התעבורה האינטרנטית, ודורש התאמה של התשתיות.
צריכה בתנועה – בעבר, צרכנו טלוויזיה רק בבית, על הספה; כיום ניתן לראות טלוויזיה בכל מקום. זה דורש תשתיות תקשורת רחבות ומתאימות, אבל גם מרחיב מאוד את היקפי הצריכה ואת רמת הפילוח שלה. מגמה זו היא בשורה טובה ליצרני התוכן ולמתווכי התוכן.
סלולרי: יותר תחרות, פחות הכנסות – כניסת המפעיל השישי (אקספון) והתחרות עם המפעילים הווירטואליים גורמים לשחיקה בהכנסות של חברות אלה, לצד ירידה בהכנסות ממכירת ציוד. מצד שני – החברות מפתחות שירותי ערך מוסף כמו בקרת הורים, מוזיקה בתשלום וחבילות נוספות על מנת לפצות על כך. בנוסף – הורדת המכסים על ייבוא מכשירי קצה הופך את הייבוא האישי (ברכישה ב-ebay למשל) לפחות משתלם, וצפוי להחזיר חלק מהלקוחות לרכישה בארץ.
תקשורת קווית – בזק מרחיבה את הפס ואת שירותיה כפיצוי על הירידה בהכנסות מתקשורת קווית. במקביל, פרטנר וסלקום מניחות ביחד תשתית סיבים אופטיים, שתתחרה בבזק בעתיד. ניתן לשער ששנת 2018 לא תהיה שנה של רפורמות גדולות בתחום זה, על רקע החקירות המנהלות ב"תיק בזק".
שחקנים חדשים בטלוויזיה – בנוסף לשחקן המקומי החדש-ישן (כאן – תאגיד השידור) שאינו חלק מהשוק המסחרי, הצטרפו לאחרונה כמה שחקנים לזירה הצפופה והמיוזעת: סלקום TV ופרטנר TV, ובנוסף - שחקנים זרים ונוצצים, נטפליקס ואמזון. ההערכה היא שריבוי השחקנים יאלץ אותם לפעול כקבוצות, אולם, בהתחשב בכוחם של הרגולטור בארץ ושל חברות הענק בחו"ל בקביעת מסלול ההתפתחות של השוק – קשה להצביע על הכיוון המדוייק אליו יתפתחו הדברים.
בכלכלה של ימינו, אף ענף כלכלי אינו מתנהל כבועה: המגמות והתהליכים הם חוצי-ענפים; כוחם של תאגידים בינלאומיים עולה לא פעם על כוחן של ממשלות, והפיתוחים הטכנולוגיים המואצים מפתיעים לא פעם את הניתוחים המלומדים.
כל זה קורה בקיצוניות רבה עוד יותר בתחום התקשורת, שמושפע מאוד מהטכנולוגיה ומהרגולציה.
אך בשורה התחתונה, דווקא בשוק כזה, חשוב לקבל החלטות השקעה מושכלות ובעלות גיבוי מתמטי-מדעי, כמו שמספקת המערכת החכמה של צ'ריס.