האם יש קשר בין בחירות לבין התנהגות הבורסה? השאלה הזו מעסיקה משקיעים וחוקרים בעולם כולו, והמסקנות אינן תמיד ברורות. אבל הנה כמה נקודות מעניינות לחשוב עליהן.
בחירות הן חוסר וודאות
הבורסה בפרט, ושוק ההון בכלל, אוהבים יציבות. ומכיוון שתוצאות הבחירות אינן בטוחות ועלולות ליצור חוסר יציבות. בתקופה האחרונה ראינו כמה דוגמאות לחוסר יציבות כזו: בחירות 2017 בגרמניה הובילו לשיתוק של 4 חודשים עד להקמת קואליציה חדשה; בספרד השתרר כאוס שלטוני של חודשים ארוכים בעקבות תוצאות לא החלטיות של הבחירות; בבריטניה הוביל משאל העם של 2016 לפרישה מהאיחוד האירופי ולאי-וודאות של שנתיים לפחות, ובשנת 2000 ארצות הברית התעוררה לבוקר שאחרי הבחירות לתיקו של שבועות ארוכים, עד שבית המשפט הכריז על נצחונו של ג'ורג' בוש הבן. לכן, עד שישנן תוצאות מובהקות לבחירות – השוק, לרוב, יהיה במצב של "המתנה".
איך משפיעות תוצאות הבחירות על שוק ההון
יש טענה הגורסת שהבורסה היא מעין פסיכולוג-לאומי, המבטא את סך הפחדים והתקוות של המשקיעים. לפני הבחירות – החששות משינוי נותנים את הטון, ממש כמו אדם הנתון בסערת נפש לקראת קבלת החלטה חשובה; לאחר הבחירות, בהנחה שהתוצאה היא החלטית – ישנה התגייסות לביצוע המשימה, ונכונות של כל הצדדים לקבל את התוצאות.
מכאן הסנטימנט החיובי של שנת לאחר-הבחירות.
דיווח מהשטח: איך מתנהגת הבורסה של תל אביב בשנת בחירות?
מחקרים שנעשו עד 17 מערכות בחירות (עד 2013) מראים שהבורסה מציגה תשואה מתונה יותר בשנה שלפני הבחירות, ותשואה גבוהה יותר בשנה שלאחר הבחירות.
מצד שני, כמו במחקרים רבים בכלכלה, גם במחקר זה לא ניתן להוכיח באופן מובהק קשר בין הבחירות לבין התשואות בבורסה דווקא, ולא לאירועים חיצוניים אחרים.
מה עוד משפיע על הבורסות, במקביל לבחירות?
עם כל הכבוד לבחירות – הן בהחלט לא הכל. ישראל היא מדינה קטנה, והכלכלה שלנו מושפעת במידה רבה מאוד מתנועות גלובליות של גאות ושפל, ומשינויים בכלכלות של שותפות הסחר הגדולות שלנו בעולם – אירופה, ארצות הברית ומדינות מזרח אסיה.
שינוי במדיניות המכס של האיחוד האירופי, ירידות או עליות בשערי מטבעות מסויימים, עדכון של שיעורי הריבית – כל אלה עשויים להשפיע באופן עמוק על הישגי הבורסה.
תמיד יש בחירות. איפשהו.
בכל מדינות המערב מתקיימות בחירות כל 4-5 שנים. בארץ, למשל, קובע החוק כי הבחירות ייערכו כל 4 שנים; למעשה, הכנסת האחרונה שהשלימה את מניין ימיה היתה הכנסת ה-11, שהתפזרה ב-1988. כל מועדי הבחירות מאז הוקדמו.
בארצות הברית נערכות בחירות לנשיאות בנובמבר בכל 4 שנים; אך בכל שנתיים נערכות בחירות לבית הנבחרים ולשליש מחברי הסנאט, ומאזן הכוחות יכול להתחלף, לכן אלו בחירות משמעותיות;
כלכלות מרכזיות אחרות בעולם – גרמניה (כל 4 שנים, לאחרונה בספטמבר 2017); בריטניה (כל 5 שנים לכל היותר, לאחרונה ב-2017); צרפת (כל 5 שנים, לאחרונה ב-2017).
ועוד מילה: ימין או שמאל, מי טוב לבורסה?
ברמת ההצהרה, מפלגות הימין בעולם תומכות בשוק חופשי ובמעורבות מצומצמת של הממשלה והמגזר הציבורי, בעוד מפלגות השמאל תומכות ב"ממשלה גדולה" ומעורבת בשוק, במדינת רווחה ובמיסוי גבוה יותר למימון הוצאות אלה.
למעשה, אלה וגם אלה "טובים" לבורסה, וה"יופי" הוא בעיני המסתכל בלבד, כי השקעה רבה בתשתיות (בריאות, חינוך, רווחה) היא אמנם "אג'נדה שמאלית" אך היא יכולה להביא לשגשוג של חברות תשתיות, להגדלת ההשקעה בפנסיה (ומכאן – בשוק ההון); ו"אג'נדה ימנית" יכולה להביא להשקעה בתשתיות ביטחוניות (שימצאו דרכן לחברות ביטחוניות בבורסה), או להפחתת רגולציה (כמו ה'ביג בנג' של תאצ'ר, שחיזק את מעמדה הפיננסי של לונדון בעולם).