השנה, 2019, זה יקרה בפעם ה-48: כנס הפורום הכלכלי ייערך בעיירת הסקי השוויצרית דאבוס, ובו ייפגשו מנהיגי העולם עם צמרת הכלכלה הגלובלית. מה הופך את הכינוס הזה למיוחד? אילו כוחות יש לו, ומה הקשר לים המלח? הנה התשובות:
כנס דאבוס הוא למעשה המפגש השנתי הגדול בעולם בין מנהיגים פוליטיים ומנהלים עסקיים – כ-100 מדינות שולחות נציגים לכנס (בדרגות בכירות שונות – לרוב ראשי מדינות או בעלי תפקיד כלכלי בכיר במדינה), ולצידם מנהלים ובכירים מכ-1000 חברות עסקיות, ארגונים לא-ממשלתיים מהמובילות בעולם.
אירועי הפתיחה של הכנס ייערכו ב-21 בינואר ויכללו ברכות, חלוקת "פרס הקריסטל" למנהיגות בתחומי התרבות והאמנות וקונצרט פתיחה חגיגי. למחרת בבוקר יחלו הדיונים שיתפרסו על פני ארבעה ימים ויסתיימו ב-25 בינואר.
בכל שנה נבחר נושא מרכזי לכנס – השנה הנושא הוא "גלובליזציה 4.0: עיצוב ארכיטקטורה גלובלית בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית", ובלשון פשוטה יותר – עיצובה של הכלכלה הגלובלית לאור החידושים הנכנסים עתה לזירה – חידושים כגון אינטליגנציה מלאכותית, אינטרנט של הדברים, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ההדפסה התלת מימדית וכלי הרכב האוטונומיים.
יוקרתו של הכנס הלכה וגדלה לאורך השנים, ובעשור האחרון הוא נחשב לאחד הכינוסים המשפיעים והיוקרתיים בעולם; קיומו במדינה ניטרלית מאפשר למנהיגים רבים להיפגש זה עם זה מבלי להיות אורחים או מארחים רשמיים; העלות הגבוהה של ההשתתפות מהווה "סינון" משמעותי, ומבטיחה שהבאים הם "חשובים" באמת; והמפגשים הלא-פורמליים (מקריים או מתוכננים) יכולים להיערך ללא נוכחות מצלמות וללא צורך בשקיפות אמיתית.
בנוסף לכנס, עוסק הפורום הכלכלי העולמי באיסוף מידע על הכלכלה העולמית ועל תהליכים העוברים עליה, ובניתוחו המעמיק. הארגון מפיק דו"חות מרתקים, ואת חלקם ניתן לקרוא (ולהוריד) באתר הפורום. דו"חות אלה הם חומר קריאה מרתק לכל מי שמעוניין להבין תהליכי עומק, להיחשף לתחזיות ולהכיר לעומק ענפי כלכלה ומדינות.
כנסים אזוריים או כנסים נושאיים נערכים על ידי הפורום לאורך השנה כולה: באפריל הקרוב יערך בירדן (לחופי ים המלח) כנס של הפורום הכלכלי העולמי בנושא המזרח התיכון וצפון אפריקה; בספטמבר ייערך בקייפטאון כנס בנושא אפריקה; ובשנה החולפת נערכו כנסים באזורים שונים של העולם וכן בנושאי חתך, כגון פיתוח בר-קיימה, מנהיגות צעירה, אסטרטגיה תעשייתית ועוד.
מדד התחרותיות העולמי הוא אחד המחקרים הגלובליים הקבועים שהפורום עורך; מדד זה משווה את מידת התחרותיות של 144 מדינות, על סמך 12 "עמודים" מרכזיים הבוחנים עשרות פרמטרים. בדירוג השנתי האחרון הגיעה ישראל למקום ה-20.
כנס דאבוס מושך ביקורת רבה, במספר מישורים: טוענים כי הוא נוצץ ומנקר עיניים באופן שמנותק ממצבו של מרבית העולם, ושל המדינות העניות המשתתפות בו; כי ישנו פער בין השיח ה"חברתי" לכאורה באולמי הדיונים, לבין התוצאות המעשיות של הכנס. ביקורת נוספת מושמעת על המפגש הבלתי-אמצעי בין השלטון וההון, וכי ההיכרות הלא-רשמית בין מנהיגי מדינות ובין בכירי עולם העסקים הוא כר נרחב לעסקאות לא שקופות לגמרי בהמשך.
עם זאת, למרות שאין לכנס סמכויות ממשיות, יש לו חשיבות בהעלאת נושאים על סדר היום וב"חיבור בין אנשים" למטרות חיוביות. כך, למשל, הוסכם בכנס של השנה שעברה כי ממשלת פרו תאמץ מסמך מדיניות של הפורום להתמודדות עם פערי השכר בין נשים לגברים; ניגריה אינדונזיה וסין ייעזרו בגוגל, קוקה קולה ויוניליוור בתחום מיחזור הפסולת; הפורום השיק יוזמה לפענוח ה-DNA של כל היצורים על פני כדור הארץ; ו–35 כדורגלנים ידועים התחייבו להפריש אחוז משכרם לקרן לשינוי חברתי באמצעות כדורגל.
אחד ממשתתפיו הסביר פעם בהומור כי "בדאבוס הוא המקום בו מיליארדרים מספרים למיליארדרים מה קורה במעמד הביניים". למרות הביקורת הרבה על הכנס, הרי שלמשקיע הסקרן – ולמעשה, לכל אחד מאזרחי כדור הארץ – יש הרבה מה ללמוד מהדיונים הנערכים בכנס ומהמידע הרב שמפורסם בימי הכנס ולאורך כל השנה. מידע זה יכול לתת בסיס רחב יותר להבנת התהליכים הכלכליים העולמיים, ולניהול מדיניות השקעות מושכלת, ובכך לאפשר ניצול טוב יותר של מערכות תומכות-החלטה כמו פלטפורמת תיקי המניות האופטמליים של צ'ריס.