הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, היא מדינתם של 1.3 מיליארד איש, המניעים את הכלכלה השביעית בגודלה בעולם, ובעלת שיעור הצמיחה המהיר ביותר מבין הכלכלות הגדולות – 7%-8% בממוצע שנתי, לאורך שנים.
הכלכלה של הודו מגוונת, והיא מקיימת קשרים ענפים עם מדינות אחרות בעולם; היא מובילה עולמית בתחום שירותי ה-IT, וגם מתמחה במוצרים חקלאיים ובמחצבים.
הנה 15 עובדות מעניינות על הודו וכלכלתה:
בדומה לישראל, הודו קיבלה את עצמאותה מהבריטים; המשנה למלך האחרון סיים את תפקידו ב-14 באוגוסט 1947 – בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן, הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
עם תום השלטון הבריטי בהודו, ויתר ג'ורג' השישי, מלך בריטניה, על התואר "קיסר הודו". הודו נותרה חלק מחבר העמים הבריטי עד היום.
עם סיום השלטון הבריטי חולקה הודו לשתי מדינות – הודו ופקיסטן; בשנת 1971 פקיסטן חולקה לשתי מדינות שונות – פקיסטן ובנגלדש.
הודו היא מדינה פדרלית: היא נחלקת ל-29 מדינות, 6 טריטוריות איחוד, וטריטוריה נוספת בה שוכנת הבירה דלהי. ראש המדינה ההודי הוא הנשיא, שתפקידו סמלי; ראש הממשלה הוא בעל התפקיד הביצועי הבכיר. בכל אחת ממדינות הפדרציה מערכת מקומית של שלטון ובחירות נפרדות; ראש השרים במדינות האיחוד נקרא Chief Minister, להבדיל מראש הממשלה ההודי, שתארו Prime Minister.
הודו מחזיקה בנשק גרעיני באופן רשמי; הצבא ההודי הוא השלישי בעולם בגודלו המספרי; תקציב הביטחון ההודי הוא החמישי בגודלו.
ההודים מדברים מעל מאה שפות; האנגלית וההינדי הן השפות המדוברות ביותר.
המורשת הבריטית נוכחת בהיבטים שונים של החיים בהודו – במערכת המשפט, בשפה האנגלית, במנהגים חברתיים – וגם בכביש: ההודים נוהגים בצד שמאל של הכביש.
התוצר המקומי הגולמי של כלכלת הודו הוא 2.8 טריליון דולר – במקום השישי בעולם במונחים נומינליים; במונחי כוח קנייה מקומי – שווי התוצר הוא מעל 10 טריליון דולר, נתון המציב את המדינה במקום ה-3 בדירוג העולמי.
התוצר המקומי לנפש הוא נמוך משמעותית – מעט מעל 2000 דולר לנפש לשנה נומינלית (מקום 139 בעולם), ובמונחי כוח קנייה – כ-7800 דולר (מקום 122 בעולם).
כוח העבודה ההודי מונה מעל 500 מיליון איש ואישה; כמחציתם (47%) עובדים בחקלאות (והם מייצרים כ-17% מהתוצר), 31% בשירותים (האחראים לכ-54% מהתוצר) ו-22% בתעשייה (29% ממנו).
כ-35% מתושבי הודו גרים בערים, הרבה מתחת לממוצע העולמי; עם זאת, בהודו ערי-ענק הקורסות תחת הגידול וההגירה אליהן.
מומבאי (בומביי), בירת מדינת מהרשטרה, היא המרכז הכלכלי והעסקי של הודו ומונה מעל 12 מיליון איש. אך הודו אינה "מדינה של עיר אחת", ויש בה עוד מרכזים כלכליים ענקיים – דלהי הבירה (11 מיליון), בנגלור, בירת קנרטקה (8.5 מיליון), היידראבד, בירת אנדרה פרדש (7 מיליון) אחמדאבד בירת גוג'רט (5.5 מיליון), צ'נאי בירת טמיל-נדו (לשעבר מדרס) וקןלקטה בירת בנגל המערבית (לשעבר כלכותה),
הודו היא מרכז עולמי בתחום מערכות המידע (IT); חברות רבות מפעילות בה מרכזי שירות (בק-אופיס) בשל עלויות התעסוקה הנמוכות, וכן מוקמים בה מרכזי פיתוח ומחקר, המבוססים על העובדים המשכילים ועל קלות התקשורת בשפה האנגלית.
מרבית המסחר בין הודו לישראל הוא יהלומים – והוא מקיף מעל 60% מהייבוא ומהייצוא; בנוסף, סחר הנשק בין המדינות הוא רחב היקף, למרות שנתונים רשמיים אינם מתפרסמים על נושא זה.
ולסיום: יום העצמאות ההודי הוא יום "רציני", ולכן קיים איסור על מכירת אלכוהול ביום זה.
ומה הקשר בין כל זה לבין צ'ריס?
הכלכלה ההודית היא אחת הכלכלות החשובות והצומחות בעולם. למרות שבצ'ריס אין עדיין אפשרות לשקלל את המניות הנסחרות בבורסה של מומבאי, הרי שישנן חברות הודיות וחברות בינלאומיות הפועלות בהודו ומושפעות מהשוק ההודי המיוצגות בבורסות שכן נכללות במערכת של צ'ריס. בין החברות הללו, בוודאי תכירו את עשר הגדולות שבהן: מיקרוסופט, IBM, נסטלה, פרוקטר & גמבל, קוקה קולה, פפסיקו, סיטי-גרופ, סוני, HP, אפל. פעילותן בשוק של מעל מיליארד בני אדם היא חלק משמעותי בפעילותן הבינלאומית כיום – ובהתרחבותן בעתיד, ופעילות זו מתבטאת במניותיהן הנסחרות בלונדון ובניו יורק – ונכללות במערכת המידע והניתוח של צ'ריס.