מדינת ישראל היא מדינה צעירה למדי, אבל ב-71 שנותיה ביקרו בארנקים של אזרחיה לא פחות מארבעה מטבעות: הלירה הארצישראלית, הלירה הישראלית, השקל (המכונה היום "השקל הישן") והשקל החדש. מוזמנים לקרוא כאן כמה עובדות מפתיעות על המטבעות הישראלים לדורותיהם, ולעיין באלבום התמונות שלהם שהכנו עבורכם.
כשבגרוש היה חור - המדינה נולדה באביב, אבל עד סוף הקיץ השתמשו האזרחים במטבעות ובשטרות ששימשו אותם בימי המנדט הבריטי – הלירה הארצישראלית (לא"י). הלירה (או הפונט) הארצישראלי התחלק ל-1,000 מיל. מטבע של עשרה מילים כונה "גרוש", ונשמר בביטוי הנוסטלגי "כשבגרוש היה חור". 50 מיל זכו לכינוי "שילינג", והמטבע בערך הגבוה ביותר היה בערך של 100 מיל. השטרות המנדטוריים היו בערכים של חצי לירה, לירה, חמש לירות, עשר לירות, חמשים לירות ומאה לירות (שטר נדיר ויקר, ששוויו באותה עת היה 400$!).
שטרות בלי מדינה - באוגוסט 1948 הודפסו שטרות חדשים, אבל גם עליהם לא התנוסס שמה של המדינה – אלא שמו של בנק אנגלו-פלשתינה, הידוע כיום כבנק לאומי לישראל. שמו של המטבע נותר ללא שינוי – לירה ארץ ישראלית, אך בסדרה זו לא נכלל השטר היוקרתי של 100 לא"י. בשל המצב הכלכלי הקשה והמחסור בחומרי גלם למטבעות, הונפקו "מעות נייר" – שטרות בעריכים נמוכים של 50 ו-100 מיל.
הראשון אחרי אלפיים שנה: מטבע של 25 מיל, בקוטר 3 ס"מ, עשוי אלומיניום (97%) ומגנזיום (3%), שנטבע בירושלים בשנת 1948, הוא המטבע הראשון שנטבע במדינת ישראל העצמאית.
החלפה יקרה: החלפת השטרות של בנק אנגלו-פלשתינה בשטרות של בנק לאומי בשנת 1952 כללה גם מלווה חובה בגובה 10% על כל המזומנים שהוחלפו.
נעים מאוד: פרוטה. בשנת 1950 הפך המיל לפרוטה, והוטבעו מטבעות ראשונים שלו. ב-1952, הוצגה הלירה הישראלית, ואת השטרות הנפיק בנק לאומי, שירש את מקומו של בנק אנגלו-פלשתינה. הפרוטה הונצחה בזמר העברי, בשיר "הפרוטה והירח".
יש בנק בישראל – בנק ישראל! בשנת 1954 הוקם בנק ישראל, ובקיץ 1955 הונפקה "סדרה א'" – הסדרה הרשמית הראשונה של שטרות שהנפיק הבנק המרכזי של המדינה, ולא בנק מסחרי. בצד הקדמי של השטרות הופיעו נופי הארץ, ובגב השטר – ציורים מופשטים.
יש לך מדען לפרוט לי? בשנת 1960 הופיעה סדרה ב' של הלירה הישראלית: שטרות שבחזיתם בעלי מקצועות (נח"לאית, דייג, פועל אוחז פטיש, מדען וחלוצים), ובגבם – אתרים ארכיאולוגיים מרחבי הארץ (קברי הסנהדרין, מגידו, מגילות ים המלח ועוד).
ישנה, חדשה וחוזר חלילה: האגורה הגיעה לחיינו בשנת 1960, והיא החלק ה-100 של הלירה, במקום הפרוטה (שהיתה אלפית הלירה). האגורה הפכה ל"אגורה חדשה" כאשר השקל (הישן) החליף את הלירה, וחזרה להיות "אגורה" עם בואו של השקל החדש.
הרצל אמר: סדרה ג', שיצאה לאור בשלבים – בין 1969 ל-1972, הציגה אישים חשובים: ח"נ ביאליק, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן ובנימין זאב הרצל, שדיוקנו התנוסס על שטר בן מאה לירות (שערכו היה עתה שימושי יותר, בשל האינפלציה).
שערי ירושלים, וגם בן גוריון - סידרה ד' הגיעה אל הכיס של מר ישראלי בין השנים 1975 ל-1978, ובה אישים מפורסמים בחזית, ושערי ירושלים בגב השטר. השטר האחרון בסידרה זו הוא גם השטר בעל הערך הגבוה ביותר (בלירות): 500 לירות ישראלית, עם דיוקנו של דוד בן גוריון, שהלך לעולמו בשנת 1973.
שקל ישראלי - אחת עשרה שנה בהמתנה! בשנת 1969 קיבלה הכנסת החלטה הקובעת ששמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אך הותירה את העיתוי להחלפת המטבע בידיו של שר האוצר. כעבור 11 שנה, על רקע האינפלציה הגואה, החילוף הגיע, והתלווה אליו "קיצוץ" של אפס אחד: כל עשר לירות הפכו לשקל אחד. השטרות נותרו בעיצוב זהה, על מנת להקל את המעבר על הציבור ולמנוע בלבול.
אינפלציה, אינפלציה: השנים הבאות היו שנים אינטסיביות במחלקת המטבע של בנק ישראל: בשל האינפלציה, הונפקו שטרות ומעות חדשים בקצב מוגבר. בחמש שנות קיומו של השקל – עד שהוחלף על ידי השקל החדש – הונפקו שטרות בערכים של 500, 1000, 5000 ו-10,000 שקלים, ומעות בערכים של שקל, 5 שקלים, 10 שקלים, 50 שקלים ו-100 שקלים. בכך הפכה "סידרת השקל" לסדרה עם טווח העריכים הרחב ביותר.
אמאל'ה, ג'וק! השקל החדש - בספטמבר 1985 הוחלף השקל בשקל החדש, ביחס של אחד לאלף. המטבע של שקל יחיד זכה לכינוי "ג'וק" בשל גודלו.
עוד מטבעות: בשנת 1990 נוסף מטבע של 5 ₪, ובשנת 1995 – המטבע הדו-מתכתי הראשון בישראל, בעריך של 10 ₪.
מבטלים ומעגלים ל-5 - בשנת 1991 בוטל מטבע האגורה, אך האגורה נותרה כיחידה חישובית (בתשלום באשראי ובהעברות). בתשלום במזומן הוחלו כללי העיגול ל-5 האגורות הקרובות. בשנת 2008 בוטל מטבע 5 אגורות, ומאז העיגול הוא ל-10 האגורות הקרובות.
השטר שלא הונפק - סדרה ב' של השקל החדש, ובה דמויות של האישים שהופיעו על סדרה א', אך הפעם - מודפסים לאורך השטר (במקום לרוחבו, כפי שהיה עד אז), הונפקה בשלבים משנת 1999. העריכים שהונפקו הם 20 ₪ (משה שרת), 50 ₪ (ש"י עגנון), 100 ₪ (יצחק בן צבי) ו-200 ₪ (זלמן שז"ר). בסדרה זו עוצב גם שטר בן 500 ₪ עם דיוקנו של יצחק רבין, אך בסופו של דבר הוא לא הונפק בשל האינפלציה האפסית ושיקולים שעלו כנגד הנפקת שטר בערך גבוה כל כך.
Comments