מה זה? קוראים לו בנק – אבל אתם לא יכולים לפתוח בו חשבון, אין לו סניפים בכל פינת רחוב, אין פרסומות שלו ברשת או על שלטי החוצות... אז למה קוראים לו בנק, ועוד "בנק ישראל"?
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של ישראל, כלומר הבנק של המדינה – לא כשורה מתרברבת בפרסומת, אלא פשוטו כמשמעו: הגוף הממשלתי שאחראי מטעם המדינה על המטבע ועל המדיניות המוניטרית (כלומר, מדיניות המטבע).
בניגוד מוחלט לשאר הבנקים שאנחנו מכירים – בנק ישראל אינו פועל כדי להשיג רווחים גדולים יותר, אלא כדי להגשים את המטרות שנקבעו לו בחוק: שמירה על יציבות המחירים, תמיכה ביעדי הממשלה בתחום הצמיחה והתעסוקה, ובנוסף – צמצום הפערים החברתיים ושמירה על יציבות המערכות הפיננסיות בישראל.
אז למי יש חשבון בבנק ישראל?
למדינת ישראל, כמובן. בנק ישראל מנהל את יתרות המטבע השונות של המדינה, וגם את יתרות הזהב שלה (כן, יש דבר כזה!).
בנק ישראל יכול לתת הלוואות לממשלה (באמצעות הדפסת כסף), והוא גם מנהל את ההתחייבויות שלה – הלוואות לבנקים במדינות חוץ, לממשלות זרות ולגופים פיננסיים בישראל.
בנק ישראל מנפיק את השטרות והמעות שנמצאים בכיס שלכם
בנק ישראל הוא היחיד שמוסמך להדפיס שטרות כסף ולטבוע מעות (מטבעות), גם בפן העיצובי וגם בפן הטכני והבטחוני שלהם (למשל, הגנה מפני זיופים), וגם בהחלטה על הערכים שלהם – למשל, בהחלטה להחליף את סדרת השטרות אחת לעשור בערך.
בנק ישראל גם בוחן א יעילות העריכים – כמו למשל בהחלטה להוסיף את מטבע 2 שקלים (ה"שנקל"), כדי להפוך את השימוש במטבעות ליעיל יותר לאזרחים, וההחלטה להנפיק (או לא להנפיק) שטר בעריך 500 ₪.
הפיקוח על הבנקים
כדי להבטיח את היציבות והאמינות של המערכת הבנקאית בישראל, ניתנו לבנק ישראל סמכויות חוקיות נרחבות של פיקוח על הבנקים בארץ. המפקחת על הבנקים ומחלקת הפיקוח על הבנקים שהיא עומדת בראשה מחליטים על הנהלים השונים להם צריכים המוסדות הבנקאיים לציית, והם גם מפקחים על ביצוע הנהלים הללו.
בנק אחד, מאה שערים: שער הדולר, שער האירו ושער הריבית
בנק ישראל הוא הגוף הרשמי הקובע את השער היציג של המטבעות הזרים מול השקל הישראלי. המסחר במטבע חוץ נערך בין הבנקים בימים בהם יש מסחר במט"ח (שני עד שישי, למעט ימי שבתון במדינות מרכזיות), וקביעת השער נערכת בכל יום באמצעות דגימה של עסקאות בשעות מוגדרות. השער היציג מתפרסם בימי המסחר בשעה 15:30 (בשישי – בשעה 12:30), והוא נתון רשמי המשמש "עוגן" בחוזים רבים של סחר חוץ.
נכון לשנת 2018, מפרסם הבנק שערים יציגים של 14 מטבעות זרים.
בנוסף, קובע הבנק אחת לחודש את "ריבית בנק ישראל" – ריבית הבסיס במשק, וביחס אליה נקבעים שיעורי הריבית השונים של הבנקים. זהו למעשה שיעור הריבית אותה משלם בנק ישראל לבנקים המסחריים על הפקדונות שהם מפקידים בבנק ישראל.
וזה עוד לא הכל – אתם גם מוזמנים לבקר (אבל לא לפתוח חשבון!)
בנק ישראל כולל גם מחלקת מחקר כלכלית חשובה, המפרסמת דו"חות שנתיים ודו"חות מיוחדים, כחלק מהמעקב והניתוח של מצב המשק ומידת ההצלחה של הבנק בהגשמת יעדי הממשלה.
לצד המחקרים, מקיים הבנק גם מאגר סטטיסטי רחב – של שערים יציגים היסטוריים, של המידע על הבנקים המסחריים, של היקפי המסחר בשווקי המטבע השונים, של הריביות, המדדים והאינפלציה.
לפתוח חשבון בנק ישראל לא תוכלו (אלא אם כן אתם שר האוצר), אבל ניתן בהחלט להתאחר במרכז המבקרים של הבנק בתל אביב, ברחוב לילינבלום.
בניגוד למרבית הבנקים, בנק ישראל יושב בירושלים, ומפעיל סניף אחד בתל אביב, שעיקר עיסוקו בפיקוח על הבנקים - שהנהלותיהם שוכנות בתל אביב.
ומה הקשר בין כל זה לבין צ'ריס?
החלטת הריבית היא ההחלטה החשובה ביותר של בנק ישראל מבחינת מדיניות השקעות – ריבית גבוהה יותר מרמזת על חששות ליציבות הכלכלה, ומהווה גורם משיכה להשקעות "סולידיות" כגון פקדונות בבנקים. ריבית נמוכה היא תמריץ למעבר השקעות לבורסה.
החלטה של בנק ישראל למכור או לקנות מטבע חוץ יכולה אף היא להשפיע באופן חד על המסחר במניות ועל שוק ההשקעות בכלל.
לכן, חשוב למשקיעים בכלל ולמשקיעים בשוק המניות להכיר את בנק ישראל, ואת דרכי הפעולה שלו – מכיוון שמדובר בגוף רב השפעה.
פלטפורמת ההשקעות של צ'ריס מאפשרת להכיר את עולם ההשקעות; הפשטות שלה והאפשרות לנהל השקעות באופן ריאלי לגמרי – אך בצורה וירטואלית לחלוטין – מהווים הזדמנות נהדרת להתנסות בניהול השקעות, ולא רק למבוגרים.